בוגרות מספרות

"הייתה לי את הזכות ללמוד בבית ספר איכותי, במקום שהמורים והצוות רואים ערך בחינוך מצוין. קל לקחת דברים טובים כמובנים מאליהם. אני רואה את התקופה שלי בתיכון זמן משמעותי מאוד בחיי. בין היתר, לבית הספר הייתה השפעה עצומה על הגישה שלי לחיים בישראל. משפחתי הגיעה לארץ כשהייתי בכיתה ז'. למדתי בבית ספר אחר במשך שנתיים וככל שאהבתי את החברים שלי, לא הייתי מרוצה יותר מדי והתלהבתי מאוד לחזור לאמריקה. בכיתה י', כשמשפחתי עלתה ארצה, התחלתי את לימודי באולפנה, והיחס שלי לחיי בארץ השתנה מאוד. ההשפעה העיקרית הייתה אומנם מהחברות המדהימות שפגשתי בבית הספר, אך זה התחיל עם בית הספר. בהיותנו עולות החדשות קיבלנו סיוע ועזרו לנו להשתלב במדינה חדשה עם שפה זרה. למורות שלימדו את שיעורי העולות הייתה סבלנות אין סופית והן לימדו אותנו בצורה מדהימה. יש דברים מסוימים שאת לומדת בבית הספר שנספגים לך בראש לכל החיים. חלקם מגיעים מהשיעורים האלו שנלמדו בצורה כל כך טובה ומעמיקה ושהבנתי אותם כל כך טוב כך שאין סיכוי שאשכח את החומר הנלמד אחרי המבחן או הבגרות. מה שמיוחד בחורב הוא שלימדו אותי לא רק מה שהכרחי לבגרויות ואיך להצליח בהן אלא גם איך לחשוב לבד וללמוד דברים שמעניינים אותי.

טליה סיפרס- מחזור ע"ו

סטודנטית לאדריכלות בטכניון

"אולפנת חורב הייתה המקום הטוב ביותר בשבילי.

אהבתי את רמת הלימודים הגבוהה (גם במקצועות קודש וגם במקצועות החול) שמשולבת עם פעילויות חברתיות רבות- שבתות אולפנא, טיולים שנתיים, שיחות, ועוד הרבה יותר.

לדעתי, הדבר הכי מיוחד באולפנא זה היחס האישי שנותנים לכל אחת. לא משנה באיזה מקצוע, באיזה תחום, תמיד אפשר לדבר עם המורה, עם המחנכת, עם הרב עודד, והם יעשו את כל מה שביכולתם על מנת שיהיה לך טוב ושתרגישי בנוח. גם בתקופת הקורונה, כאשר הייתי רחוקה פיזית מהאולפנא, הרגשתי שהמחנכת שלי שם בשבילי ושכולם נרתמו לכך שיהיה הכי טוב ושהתקופה תעבור בקלות.

משהו מדהים באולפנא זה האמון בכל אחת שהיא יכולה להגיע לכל מקום שהיא רוצה.

יצאתי מהאולפנא בתחושה שאני יכולה לעשות הכל, ומודה לאולפנא על כל התמיכה במהלך השנים.

מאירה שווארץ– מחזור פ'

מדרשת דניאלי

"האולפנא בעיני היא מקום שמחנך לשאוף למצוינות. לא להיות פשרנים. ולא רק בתחום הלימודי. הצוות מנחיל ערכים, כמו הכרת הטוב, נתינה, יראת שמיים ואהבת הארץ.  זכורות לי לטובה גם הפעילויות החברתיות כמו תוכנית "לשמה", הסמינריונים עם מיטב המרצים, השבתות, המדרשה שהייתה בכיתות י"א י"ב אחרי הלימודים וכמובן הטיולים השנתיים והסיורים בהם הצוות ניסה לחשוב על הפרטים הקטנים ביותר ולעשות לנו לפני כן הכנה שנדע לאן פנינו מועדות ועל היסטוריית המקום.  כמו כן הבנות מאוד איכותיות ויש לי מהאולפנא חברות מאוד טובות שב"ה אנחנו בקשר טוב גם כיום.

אילה קאופמן – מחזור ע"ו

שירתה במסגרת השירות הלאומי כמדריכת טיולים ולמדה במדרשת "שבות רחל.

סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית.

"בכיתה י' המורה שלי למתמטיקה הציעה שההקבצה שלנו תישאר ללמוד בקיץ לכמה ימים של תגבור. במשך אותם חמישה ימים נפקחו עיני. בנוסף לביסוס הנחוץ של העקרונות המתמטיים, גיליתי כי ההבנה שלי וההצלחה שלי במקצוע חשובים למורה שלי מאוד. הרגשתי שהיא משקיעה בי זמן וכח ותשומת לב רבים בכדי שאפיק את המירב משיעוריה ואצליח במקצוע שהיא מלמדת. במהרה נוכחתי לראות כי זו מגמה כללית שעד אז לא שמתי לב אליה כלל. בשנותי הבאות בחורב זכיתי לראות את המאמץ הזה ביחס שקיבלתי גם ממורות רבות נוספות. הן דרשו ממני את המקסימום שיכולתי לתת, ובמקביל השקיעו בי את כל מה שהיה להן להציע. הן עודדו אותי ללמוד ולהתקדם, לחשוב, ולהרוות את הסקרנות שלי. הן הטמיעו בי הרגלי למידה, משמעת עצמית, התמדה ושאיפה למצוינות. הרמה הלימודית הבלתי מתפשרת שאליה כיוונו פתחה בפני כל דלת בעולם האקדמי ואפשרה לי ללמוד את תואר חלומותי בתנאים האופטימאלים.

הצוות של חורב עמל למען פיתוח תלמידותיו, יוצר אווירה מוחשית של שאיפה למצוינות, ופתוח תמיד לתהיות בקשות וביקורת בונה. צוות ייחודי זה עיצב את חמשת שנותי במוסד יקר זה והוא שהעניק לי את הכלים הטובים ביותר להתמודדות עם חיים בוגרים בכלל ולהיטמעות באזרחות הישראלית בפרט.

צופיה טרופרמחזור ע"ו

סטודנטית להנדסת מכונות בטכניון

"התקופה שבה למדתי באולפנה זכורה לי כתקופה טובה מאוד. באולפנה התחברתי לחברות טובות ואיכותיות, עם ערכים טובים וממשפחות טובות.

האולפנה נתנה לי תמיד הרגשה שכל הדלתות והאפשרויות פתוחות בפני. צוות בית הספר דואג שלכל תלמידה יהיה את הכלים והתנאים הנכונים כדי שתתקדם ותצליח. זה בא לידי ביטוי במגוון המגמות הניתנות לבחירה, ברמת לימודים גבוהה ובסביבה המתאימה הכוללת ספרייה גדולה ועשירה, בית מדרש, אולמות ומעבדות מתקדמות.

האולפנה מטופחת יפה מאוד, אני זוכרת שנהנתי להסתובב בה, ובמיוחד לצאת ולשבת על בדשא.

למדתי במקום הנכון שהיה טוב עבורי ואני מעריכה מאוד את כל הצוות החינוכי שלימד אותי במשך השנים ושמחה לראות את אחותי לומדת באותו מקום.

אסתי שפירר- מחזור ע"ז

סטודנטית לחינוך מיוחד לגיל הרך בדוד ילין.

"השנים שלי באולפנת חורב זכורות לי כשנים יפות, בהם הייתי מוקפת בחברה טובה ואיכותית, זכיתי ללימודים ברמה גבוהה והעשרה מהרבה כיוונים. ההרגשה הייתה שכל דבר שנעשה באולפנה קורה ברמה הכי גבוהה- אם זה ימי עיון וסמינריונים, הכנה לבגרויות, טיולים, אירועים סביב החגים ועוד. האווירה באולפנה הייתה נעימה ומזמינה, והערכים של תורה עם דרך ארץ נשארו איתי גם כיום. השתתפתי במגמה של לימודי ארץ ישראל באולפנה, וזו הייתי עבורי חוויה משמעותית ומהנה שחיברה אותי עמוקות לארץ שלנו.

המפגש עם האקדמיה עזר לי להבין עד כמה זכיתי שספגתי בשנות התיכון כלים ללמידה משמעותית וכתיבת עבודות, מה שמסייע לי רבות כיום.

 

נינה טוקייר- מחזור ע"ב

נשואה, אם ל-2. עוסקת כמוזיקאית ולומדת תואר שני בטיפול בפסיכודרמה במכללת אונו.

"אני יכולה להעיד על עצמי שחוויתי ורכשתי המון בשש השנים שלי באולפנא. דבר ראשון, סיימתי ללמוד לפני כמעט שלוש שנים ואני עדיין זוכרת 80% מהחומר (וזה מעיד הרבה על ההוראה), יש לי המון כלים לימודיים שמשמשים אותי היום באוניברסיטה – כלים שחסרים לסטודנטים אחרים, אמונה עצמית, יכולת איתור של טעויות ונכונות ומסוגלות להשקיע. תעודת הבגרות שלי פתחה עבורי שערים, ואני חבה הרבה למורות ולרבנים שלימדו אותי.

ואם נרד למישור יותר אישי, אהבתי מאוד את האולפנה. אהבתי את הקמפוס הענקי והירוק, שתמיד יכולתי להסתובב בחוץ הפסקות שלמות עם חברות ולהתאוורר. אהבתי את המחנכת היקרה שלי בכיתה י"ב, שהצמיחה בי ביטחון עצמי ובזכותה גיליתי יכולות אדירות שהיו בי ולא הוצאו לפני כן לפועל. אהבתי את המגמה שלי, כי החומר באמת היה מעניין, ובגלל המורה שלי, שהייתה עבורי מחנכת שניה כל התיכון, וכולנו הרגשנו שהיא אוהבת אותנו ואכפת לה מאוד. אהבתי את בית המדרש. הוא נחנך רק כשהגעתי לי"ב ואני עצובה מזה, כי למדתי שם תנ"ך עם חברה והיה לנו מדהים, וכי להתפלל שם הרגיש כאילו כל יום הוא יום שבת.

אהבתי את העובדה שלמרות שהיינו ילדות קטנות, אף אחד בסגל מעולם לא שיקר לנו שקר לבן, לא ייפה דברים, ולא חסך מידע כי אנחנו צעירות ו-"כשנגדל, נבין". השיח תמיד היה מאוד פתוח וכן. 

אהבתי את המדפים של הספרים הישנים בספרייה, ואת ההצטברות של השלג מאחורי בניין הפיס, ואת ירושלים. אהבתי את הפסטיבל שתמיד היה מצחיק וכולן רק חיכו לו, שעודד אותנו להיות יצירתיות ולנצח. אהבתי את אירועי פורים ואת הסופגניות בחנוכה. אהבתי שהקדישו לנו ימים שלמים כדי לצייר על הקירות שלנו, אהבתי את הטיולים השנתיים והסמינריונים ואת השבתות של כל האולפנה בכפר פינס.

אהבתי את העובדה שאני יכולה לצמוח ולפרוח אם רק ארצה, כי היו לי כל המשאבים.

אני די מתגעגעת...

אסתר נוחימובסקי מחזור ע"ח

סטודנטית לבלשנות, פוליטיקה וחברה אירופית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.

"זכיתי ללמוד מכיתה ז- יב באולפנת חורב. האולפנא היה לי מקום משמעותי שבה פיתחתי את עולם הרוחני שלי יחד עם חברות טובות, מורות, ורבנים שליוו אותי לאורך כל הדרך. באולפנא התעמקנו ולמדנו על דרכו וחידושו של הרשר הירש "תורה עם דרך ארץ", התמודדנו עם שאלות על איך חיים חיי תורה בעולם המעשה. באולפנא למדנו לימודי קודש מעמיקים ולימודי חול המאפשרים קיום בעולם והכרת התרבות בצורה מעמיקה.

באולפנא השקיעו בנו בהרבה מפגשים ופעוליות חברתיות, טיולים, סיורים, שבתות כיתה ועוד. התעמקנו בכל מפגש בנושא אחר, תמיד עברנו במפגש החברתי "מסע" בנושא המסויים ולמדנו תמיד ברכים שונות וחוויתיות. 

בתור עולה חדשה באולפנא קיבלתי את המענה הכי טובה שניתן, ליווי מצוות ההנהלה, עזרה במבחנים ובגרויות. רכשתי יכולות לימודיות גבוהות, ניהול זמן נכון ויכולת לקחת חלק בעוד מעגלים שונים כגון תנועת הנוער עזרא חוץ ממסגרת הלימודים ועדיין להצליח להוציא תעודת בגרות מלאה עם הישגים מצוינים. 

למדתי באולפנא על היכולות והמחויבות שיש לי בתור בחורה במדינת ישראל להוביל ולהנהיג בחברה הישראלית ועל האחריות שיש לי בידיים כלפי האנשים הנמצאים סביבי.  

בזכות הליווי הצמוד, ובזכות החינוך שרכשתי בשנות לימודי באולפנא החלטתי אחרי השמינית ללמוד תורה לשנה במדרשה ולייצב את המקום של התורה בחיים שלי לפני ההגעה לשנתיים שירות לאומי בתור מרכזת ולהמשך החיים. באולפנא התעמקתי ולמדתי כמה חשוב לי שהתורה תהיה מקום מאוד מרכזי בחיים שלי ועל החשיבות של תמיד להסתכל על המציאות דרך משקפיים תורניות.

דבורה אזוביב (רוגאף)  – מחזור ע"ו

 

בוגרת מדרשה ושירות לאומי. נשואה.

"אולפנת חורב היתה אבן דרך משמעותי בחיי. החינוך, החברה והאווירה בנו את האישיות שלי לדרך ארץ, הערכה למדינת ישראל,  שאיפה למצוינות לימודית ובעיקר הבנת חשיבות התרומה לחברה דרך פעילויות חברתיות שונות, טיולים, התנדבויות, פרויקטים והרצאות מאנשים מעוררי השראה.  

האולפנה נתנה לי תחושה שיש לי מקום להבעה עצמית, שחשוב לה ההתפתחות והגדילה שלי מעבר ללימודים, שיש תשומת לב והבנה כלפי האתגרים הפרטיים של כל בת ובת. באולפנה מצאתי את עצמי מממשת את הכישורים והיכולות שלי באירועים חברתיים רבים. ההרגשה שאין גבול לחלום ולהגשמה שלו היתה לנו ברורה תמיד. ידענו שכל פרויקט שנרצה להרים, האולפנה תתמוך בנו ותסייע בידינו בהוצאתו לפועל.

באולפנה מצאתי חברות לחיים שעמדו ועומדות לצידי מכיתה ז׳ ועד היום. צברנו חוויות רבות יחד שישארו איתי לכל החיים.

עקב התלמידות הרבות שיש בכל שכבה, ניתן לראות את כל הסגנונות באישיויות ולכן אין תלמידה שלא תמצא את מקומה בחברת האולפנה. מגוון הבנות מאפשר לבחור בדרך חיים שלך, ובסביבה שאת רוצה להיות מוקפת בה.

באולפנה הרגשתי שמאמינים ביכולת הלימודית שלי ודואגים לעתיד שלי בכל המקצועות. המורות, המורים והרבנים עודדו אותנו להשקיע ולתת את המקסימום שלנו כדי להגיע להישגיים גבוהים. לכל אחת נתנו מענה לצרכים המיוחדים שלה ודאגו שאף בת לא תתפספס. דרך זו של ההשקעה ומאמץ בכל תחום דובקת בי והולכת איתי לכל מקום.

זכיתי ללמוד באולפנת חורב במשך 6 שנים וברצוני להודות על כך לצוות היקר שהפך אותי למי שאני היום.

 

חנה ווין – מחזור ע"ט

שירתה במסגרת השירות הלאומי בעמותת "רחשי לב" ובעמותת "שלווה".

"כבר שנתיים חלפו מאז סיימתי את לימודי באולפנא, אך יסודותיה מהלכים איתי בכל יום ויום.

כשאני מביטה על הפרק המשמעותי הזה בחיי- 6 שנות לימוד, חיוך עולה על שפתי.

בשבתות האולפנא, כשהשכבה הייתה מדקלמת את השיר "הרב עודד אמר אין כמו חורב, אין כמו חורב, אין כמו חורב בעולם כלל" לא סתם דקלמנו מילים אלו. הרי אין כמו אולפנת חורב בעולם כלל; אכן מקום שאין משתווה לו. המקום בו השילוב בין תורה ודרך ארץ, לימודי קודש עם לימודי חול, ערכים ומימוש עצמי – כולם מתחברים בהרמוניה מיוחדת במינה.

האולפנא בשבילי היה מעין בית שני. מידת הערכתי כלפי הצוות רבה לאין שיעור. אני חבה את תודתי העמוקה לרב עודד, המחנכות, המורות, הרבנים, ושאר אנשי הצוות על כל שעשו למעני. כיצד אוכל להכיר להם תודה על כל מה שהתחנכתי ולמדתי? האולפנה מהווה חלק כה ניכר בבנייתי העצמית, בעבודת ה' שלי, בערכים אליהם אני שואפת, ובכלל במעשה ידי.

בראייה לאחור השנים באולפנא היו שנים מלאות לימוד ועשייה. הכלים שרכשתי אז הם לי לעזר גם היום – בעולם הגדול.

השנים באולפנא הן הזדמנות ליצור חברויות טובות וחזקות (חברותי הטובות ביותר הן מהאולפנא) ואין ספור חוויות. מלבד הרמה הלימודית הגבוהה, המאתגרת ומספקת כאחד, האולפנא הרבתה לתת דגש על מה שבסופו של דבר הכי חשוב בחיי ובזהותי כאישה יהודייה: דגש על חינוך לתורה ומצוות, ערכים, מידות, ציונות ותרומה לחברה.

המסע לפולין היה ללא ספק האירוע המשמעותי ביותר שחוויתי. ימי העיון, שבתות, סמינריונים, שיחות, פרויקטים שכבתיים, טיולים וימי חסד, בשילוב עם לימודים ושיעורים מעצימים, הינם רק תמצית ממכלול הטוב שאני חשה כי האולפנא העשירה אותי בהן.

וכן, יש לי וידוי קטן: גם שנתיים לאחר סיום לימודי אני עדיין מתגעגעת לראות את הרב עודד עומד בכניסה ומאחל לכל בת באופן אישי "בוקר טוב".

חברותי מהאולפנא אינן היחידות עימן אני בקשר, אלא ישנן מחנכות ומורות שלימדוני, איתן אני שומרת על קשר ואף מתייעצת עימן גם שנים לאחר מכן.

וכמובן, איך אוכל שלא להזכיר את בית המדרש היפיפה, שתמיד שורה בו אווירה נעלה- המקום האהוב עלי בכל הקמפוס הגדול. אני מתגעגעת לתפילות, לאמירות ההלל בשירה משותפת ולדברי התורה שבוקעים מקירותיו.

אין לי כלל ספק, כי בעזרת ה', כשאביט לאחור בדרכי במסע חיי, תמיד יאיר לי באור מיוחד המקום הזה שממנו הגעתי והצוות המיוחד העמל לילות כימים ובונה אותו, בדיוק כפי שהוא מאיר לי עכשיו.

אולפנת חורב הצמיחה דורות של תלמידות, עמוד איתן של נשים דתיות לאומיות, ההולכות בדרך התורה ומחיל אל חיל, ואין גאווה גדולה מזו להיות חלק מהמשפחה המדהימה הזאת.

אימי בוגרת אולפנת חורב, אנוכי בוגרת אולפנת חורב, ומי יודע – אולי בע"ה בעתיד אוכל לומר בגאווה שגם בנותיי הינן בוגרות אולפנת חורב.

 

צביה כצמן- מחזור ע"ט

משרתת במסגרת השירות הלאומי בלשכת העיתונות הממשלתית.

"באופן כללי, אולפנת חורב היא אולפנה המצליחה לאזן בצורה המיטבית בין לימודי מדע, כדוגמת ביוטכנולוגיה, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה וכד׳, לבין לימודי תורה, ארץ ישראל ויהדות. תלמידה שתבחר ללכת לחורב תקבל את המשובח ביותר משני העולמות.

כדי לחזק את ערכי התורה והיהדות, האולפנה בנתה בית מדרש לתפארת ותוכנית מדרשה מקסימה – כל יום חמישי בערב הבנות שבוחרות להשתתף בתוכנית נשארות לשיעורים מעניינים מפי רבנים חיצוניים וארוחת ערב מפנקת. כמו כן, יש גם אפשרות ליוזמה מצד הבנות – בשנתי האחרונה בנות פתחו שיעור גמרא להעשרה בו השתתפו פעם בשבוע.

לצד שיעורי התורה המעשירים, האולפנה מציעה מגוון רחב של מגמות מדעיות כפי שפירטתי בנ״ל.

כמו כן, יש גם מגמת לימודי ארץ ישראל, אומנות, ספרות והיסטוריה. בנוסף, יש אופציות לשילוב- אני אישית למדתי במגמת ארץ ישראל תוך שילוב אלקטרוניקה.

האולפנה גדולה מאוד וכוללת קמפוס יפה ורחב ידיים, בניין כיתות, בית מדרש, בניין מעבדות המוקדש לשיעורי המדע, אולם ספורט ועוד.

הרמה הלימודית גבוהה מאוד ויש לחץ לימודי, כמו בכל מוסד לימוד גבוה אחר. כתלמידה לשעבר, אני יכולה להגיד בבטחון שזה היה לחץ טוב, שכן הוא הכין אותי להתמודדות מיטבית עם הלחץ שמביאה תקופת הבגרויות והמתכונות. כמו כן, זה נתן לי העשרה מדהימה בנושאים שלצערי אני בספק אם אי פעם יהיה לי זמן להתעמק בהם שוב.

צוות המחנכים והמחנכות, המורים והמורות מקצועי מאוד. אפשר לראות כמה כל מורה ומחנך אוהב את הנושא אותו הוא מלמד וגם מעודד קשר אישי- כיום אני עדיין בקשר עם חלק מהצוות החינוכי.

יש מגוון של תלמידות באולפנה הבאות ממקומות שונים, כדוגמת גוש עציון, ירושלים, בית שמש, מודיעין ועוד. אני במקור מאלון שבות שבגוש עציון, ובחרתי ללמוד בחורב כיוון שרציתי לצאת מהבועה הגושניקית ולהכיר מגוון של בנות, ובאמת זכיתי להכיר בנות מדהימות וחברות לחיים.

אסכם את דברי בטיפ קטן- בנות יקרות, תהנו מהשנים האלה. נצלו אותן ללמוד מקצועות ונושאים שבחיים לא חשבתן שתתקלו בהם. תיצרו, תיזמו וקחו את ארבעת השנים האלה כהזדמנות ליצירת קשרים ולפיתוח עצמי.

אליענה פלשנר- מחזור ע"ח

 סיימתי את לימודי באולפנת חורב בשנת תשע״ח

בוגרת מדרשת לינדנבאום ושירתה דרך הגרעין מדרשות בחיל האוויר כמדריכת אנגלית.

נגישות