• ציפי וינטר

  שלום,

  קוראים לי ציפי וינטר ואני בוגרת מגמת ביוטכנולוגיה שכבת ע"ז של אולפנת חורב.

  אפשר לחשוב שאולי כתבתי את משפט הפתיחה בסדר הלא נכון, בכל זאת אני קודם תלמידת חורב ואז חלק מהמגמה אבל אני לא מרגישה כך בכלל. המשפחה שלי למשך 3 שנים הייתה המגמה המדהימה הזאת. ככה זה שמבלים שעות על גבי שעות ביחד, מכירים אחת את השנייה לעומק ואת המורות גם.

  כל פעם שאני נזכרת ברגעים האלה לקראת סוף הימים הארוכים שהמורה הסתכלה על הפרצופים השוקיסטים שלנו, זה מעלה לי חיוך גם עכשיו שנתיים אחרי. ובמיוחד את הרגעים שפתאום חיכינו כי נפל האסימון והמורה הסתכלה בגאווה על חבורת בנות עייפות עם חיוך מטופש על הפנים כי הצלחנו להבין משפט מתוך הפסקה הראשונה של מאמר באורך 5 עמודים.

  כששואלים מה הדבר שאני הכי גאה בו בחיים הקצרים שלי אני מיד אומרת ביוטכנולוגיה. הרגע שהסתכלתי על העבודה הגמורה שלנו אחרי שלוש שנים של עבודה קשה, היה הרגע הכי גאה בחיים שלי, רגע שאני לא אשכח.

  בלי לחשוב פעמיים אני יכולה בקלות להגיד שהמורה תמר והמורה נעמה הן חלק מהאנשים הכי מדהים שפגשתי ואני שמחה כל כך שזכיתי שהם היו חלק מההשכלה שלי.

  בביקורים באולפנה במשך השנתיים מאז שסיימתי הרגשתי את אותה אהבה אמיתית שפיתחנו במשך השנים מהמורות.

  אני בהחלט חושבת שהתורה היא חלק מחיינו אבל באופן מקצועי הדבר היחיד שחסר לי עד כה זה החומר שלמדתי במגמה.

  כילדה צעירה בת 18 עבדתי כעוזרת מעבדה ראשית בחברה העוסקת בחקר סרטני בזכות ביוטכנולוגיה, תפקיד שבעלי תואר ישמחו לקבל.

  לסיכום, ללמוד במגמה זאת זכות!

  כן זה דורש עבודה, השקעה וכוח רצון אבל המורות וההומור גורמים לכל אלה להגיע באופן טבעי.

  אני לא אשקר ואגיד שאני מתגעגעת לתיכון אבל אני בוודאות מתגעגעת לביוטכנולוגיה.

• אביה

בנות כיתה ט' היקרות,

גם אני הייתי באותו מקום שאתן נמצאות בו עכשיו, מבולבלות, חוששות ולא יודעות במה לבחור. אז כמישהי שכבר סיימה תיכון ואפילו הספיקה קצת "לצאת לעולם" יש לי כמה טיפים לתת לכן.

הכי חשוב תבחרו במגמה שמעניינת אתכן! לא משנה כמה קשה במגמה (ובואו – כל המגמות דורשות השקעה!!) העיקר שתיהנו מהדרך ושיהיה לכן מעניין ללמוד. אחרת כל מגמה שתבחרו פשוט לא תהיה טובה לכן..

מבינה את ההתלבטות והחשש שלכן בגלל השם שיש למגמה, גם אני הייתי שם, אבל בתור מישהי שעברה את זה, אלה רק דיבורים!

אלו שלוש שנים שמאפשרות לכן להתמקד בתחום שמעניין אתכן וחבל לפספס אותן. 

כמה מילים על המגמה – כן המגמה דורשת השקעה, אבל לדעתי היא לא יותר קשה משאר המגמות.

אני זוכרת המון בנות במגמה (כולל אותי🙋🏻‍) ששילבו חיי חברה והתנדבו או הדריכו בסניף לאורך כל השנים, והנה – כולנו סיימנו את המגמה ונשארנו בחיים!😉

מה שאני זוכרת מהמגמה זה לא את השעות הנוספות והמבחנים – אלא את החוויות שצברנו במהלך השנים במגמה, הכיף שהיה בשיעורים, הבדיחות הפרטיות שלנו, הסיורים המעניינים שלקחו אותנו בתוך אחד הנושאים המרתקים והמתפתחים שקיימים היום – ביוטכנולוגיה.

מעבר לחוויות וההנאה, הידע העצום שקיבלנו הוא אחד היתרונות הבולטים של המגמה, החומר שלומדים במגמה יקנה לכן ידע יקר וחשוב שילווה אתכן גם בהמשך.

אנשים שאני עובדת אתם במהלך השירות לאומי נדהמים מהידע שיש לי בתחום – והכל בזכות המגמה והמורות! המורות מעבירות את החומר בצורה מובנת וכיפית (וגם אם יש משהו לא מובן הן מסבירות אלף פעם!), הן הכי מתחשבות ומבינות, ומבחינתי זכיתי ללמוד איתן. מבטיחה לכן שלא תצטערו כשתבחרו במגמה הזאת!

• גבריאלה ג'קובסון

שלום, לי אישית, המגמה תרמה המון.

ואני אפילו ממשיכה בנושא הביוטכנולוגיה באוניברסיטה שנה הבאה.

המגמה נתנה לי כוחות להבין שאני מסוגלת, למרות שהייתי עולה חדשה, להשיג את המטרות שלי. מאוד אהבתי מדעים וזה היה לי השראה גדולה לראות את המורות שלי – כנשים דתיות במדעים. זה גרם לי להרגיש שיש לי מקום בזה.

היה עמוס, כן, אבל מספק, לא מדי מלחיץ. הרגשתי שיש מקום לשפר ועודדתם את זה.

גרמתם לנו להרגיש שאפשר להצליח.

למדתי המון בשנים האלו והיה סיפוק גדול מאוד בסופם. אני ממליצה בחום רב על המגמה הזאת.

• נעמה קאהן (נכתב בתשע"ט)

הגעתי למגמה, בעיקר בגלל האווירה הטובה שקיבלתי מהמורות עוד לפני ההכרות העמוקה, ולא התאכזבתי.

במשך כל שלושת השנים במגמה הייתה אווירה טובה עם המורות ועם שאר התלמידות. היה ממש כיף לבוא לשיעורים!! החומר היה מעניין, עד היום אני לומדת עוד ועוד בנושא ומלמדת אחרים. הדברים שלמדנו השיעורים היו הרבה יותר מרק חומר, למדנו איך לומדים ואיך עובדים. ותמיד המורות גם נתנו לנו ערך מוסף, של דברים שממש לא קשורים לחומר ורק נתנו מענה לשאלות שעלו לנו בכל נושא אפשרי.

הפחד הכי גדול שהיה לנו במגמה, היה הפחד מהעומס. ובסופו של דבר לא היה שום סיבה לחשוש מכך. הייתי גם במגמה, גם ב-5 יח מתמטיקה ובאנגלית, גם מדריכה בתנועת נוער במשך שנתיים. ואף פעם לא ויתרתי על חברות וכדומה.

ממליצה על המגמה, מכל הבחינות, אישי, לימודי וכו.

תמיד יישאר לי מקום חם למורה נעמה ולמורה תמר, תודה!!

• רבקה קרשטיין

קוראים לי רבקה ולמדתי במגמת ביוטכנולוגיה עד לפני שנתיים.

אמנם היה קצת עומס בלימודים, אך זה לא הוריד מחוויית הלמידה. החומר המרתק, האווירה בכיתה והאחווה שנוצרת בין הבנות והמורות הייתה ייחודית במינה.

בתור מישהי שלוקה בהפרעת קשב, מצאתי את עצמי לא פעם מתקשה לשבת ולהתרכז בשיעור. המורה נעמה והמורה תמר, גילו כלפי הרבה הבנה והתחשבות. הן אפשרו לי תוך כדי השיעור לנוע בחופשיות בחלקה האחורי של הכיתה. אני חושבת שנדיר למצוא יחס כזה מצד מורות. יותר מזה, כל  השעות שהן השקיעו בנו כדי שנצליח אפילו כשזה חרג מחוץ לשעות העבודה שלהן.

מעבר לכיף שבלימוד נושא שעניין אותי, המגמה נתנה לי שני מקצועות שמקנים לי נקודות בונוס למסלול באוניברסיטה שאני רוצה להצטרף אליו.

אני ממליצה בחום לכל מי שאוהבת מדעים ורוצה להשקיע במהלך התיכון בעתיד שלה להצטרף למגמת ביוטכנולוגיה. ומי שמעוניינת לשמוע פרטים נוספים, אני פה בשבילה.

• אביגיל לוין

היי!

אסכם בכמה מילים על החוויה שלי ממגמת ביוטכנולוגיה.

מלבד הידיעה שסיימתי את התיכון עם 15 יחידות ריאליות, יצאתי בהרגשה שבשלוש השנים האחרונות רכשתי את הכלים להתמודד עם קושיות ואתגרים שלא הייתי רוכשת אם לא הייתי עושה את המגמה.

בנוסף, מכיוון שלמדנו גם כימיה וגם ביוטכנולוגיה שזה בעצם היישום של המידע שלמדנו, הרגשתי שאני יכולה להבין יותר טוב את החומר.

חווינו במגמה כל מיני סדנאות וסיורים שהעשירו לנו את לימוד וזה היה ממש כיף!

והדבר הכי חשוב, זאת האווירה המשפחתית והכיפית שהייתה לנו, גם כשהיינו עובדות עד שעות מאוחרות תמיד יצרה תחושה טובה גם בין החברות וגם עם המורות!!